ההלכה הברורה היא שאין מקום לשלול זכויות כלכליות ברכוש המשותף למפרע בגלל התנהגות של בן או בת הזוג. במסגרת זו אף אין מקום להתחשב ב"תרומתו" של צד לפירוק הנישואים או להתנהגותו. כך בערכאות האזרחיות וכך בדתיות.