התובעת רכשה כלב מסוג שי טסו ולאחר מכן הגישה תביעה בסך עשרות אלפי ₪ כנגד המוכרים בטענה כי הוטעתה לחשוב כי מדובר בכלב גזעי. בית משפט השלום דחה את טענת ההטעיה בקובעו כי בהסכם נקבע, כי לכלב אין תעודת יוחסין ומכאן שאינו גזעי. בית המשפט אף חייב את התובעות בתשלום הוצאות בסך 4,000 בציינו כי ההתרשמות הינה שההליך נוהל על ידי התובעת גם (ואולי בעיקר) לשם חשיפת דרך פעולתם האכזרית הנטענת של הנתבעים שהם לדעת התובעת "סוחרי כלבים" מתעללים שהופכים כלבות ל"מכונת רבייה" בתנאי מחיה ירודים והכל מתוך תאוות בצע.
ניסתה לעשות שימוש בתביעה בעיקר לשם חשיפת "סוחרי כלבים" מתעללים וחויבה בהוצאות