ביהמ"ש העליון קבע כי אין לראות בעובדת תשלום שכרו הצפוי של חוקר על ידי מינהל התכנון, בנסיבות שבהן החוקר כבר קיבל בעבר תשלום עבור שירותיו בקשר לתכנית אחרת, כיוצרת כשלעצמה ניגוד עניינים אינהרנטי המונע את אפשרות מינויו. זאת, בין היתר, עקב שיקולים מעשיים. "פסילת אדם מלשמש כחוקר אך מחמת קבלת תשלום קודמת ממינהל התכנון בקשר לשירות תכנוני שסיפק במסגרת הכנתה של תכנית אחרת, עלולה לשבש באורח מהותי את יכולתם של מוסדות התכנון למנות חוקרים לשמיעת התנגדויות" כך ביהמ"ש.
