המכתבים נשלחו אל מפעל הפיס ואל המועצה להסדר ההימורים בספורט בעניין המערער, שהיה זכיין שלהן. נקבע כי למרות שהוחלט בסופו של דבר לא להגיש כתב אישום, על פי המידע שהיה מצוי באותה עת בידי המשטרה, המערער, שוכר המבנה, אפשר בפועל את עריכת ההימורים הבלתי חוקיים בתוך המושכר (למשל לא היתה הפרדה בפועל בין עסק המערער - מכירת מוצרי הגרלה של מפעל הפיס והמועצה להסדר ההימורים בספורט - למכונות ההימורים הלא חוקיות בעסק השכן). במצב דברים זה, כך בית המשפט המחוזי, המשטרה, לא זו בלבד שהיתה רשאית לפנות למפעל הפיס ולמועצה להסדר ההימורים, על מנת שישקלו את המשך הזיכיון של המערער, אלא אף היתה חייבת לעשות כן.