תביעת האב נדחתה על בסיס הנימוקים הבאים: ראשית, מקום המגורים הרגיל של הילדים על פי חוקי אוקראינה – אינו ברור, שעה שהוריהם מחזיקים גם באזרחות ישראלית, האסורה לפי חוקי אוקראינה; שנית, האב לא פגש בילדים משך כשנה וחודשיים למעט שני מפגשים בודדים טרם הגעתם לישראל; שלישית, האב נקט שיהוי ניכר במועד הגעתו לישראל (וחודש וחצי לאחר המעבר) ובהגשת התביעה לפי חוק אמנת האג (כשלושה חדשים לאחר המעבר), רק לאחר שהתברר לו כי נפתח הליך בעניין המזונות; רביעית, שלושת הפעוטות השתלבו היטב בישראל; חמישית, החזרתם לאוקראינה עלולה להעמידם את הקטינים במצב בלתי נסבל של חשש כי יהיו נתונים לחסדיו של אדם המתנהל בחוסר תום לב מובהק, לא על פי טובת הקטינים, אלא אך ורק על פי אינטרסים כלכליים ובראשם צמצום בתשלום מזונות ילדיו.