המערער טען כי מצבו הנפשי כיום אינו מאפשר לו לעסוק במקצוע עריכת דין, שכן הוא אינו יכול לעבוד מול קהל. ועדת הערר לא קיבלה טיעון זה כמשכנע בקובעה כי עריכת דין הינה מקצוע בעל פנים רבות, שאינו מחייב הופעה בבתי משפט, כאשר מי שהוסמך לעבוד בו יכול לעסוק במגוון רחב של תחומים, לרבות עריכת חוזים או ייעוץ משפטי שאינו כרוך בהופעה בבתי משפט.
נדחתה בקשת עו"ד שלימודיו ממונו ע"י המדינה לביטול מעמדו כנכה "משוקם"