במרכז התביעה טענות שעילתן "אימוץ בעוולה" של קטין שאומץ במסגרת אימוץ בין-ארצי, ממדינות מזרח אירופה ועל פי הנטען לוקה ב"תסמונת האלכוהול העוברי". הכללית, שהעסיקה את הרופא שבדק את הקטין בטרם האימוץ (אולם עשה זאת במסגרת פרטית), טענה כי להכרעת בית המשפט בעניין יש משמעות אדירה על מערכת הבריאות בכללותה. בית המשפט המחוזי דחה כאמור את הבקשה בקובעו כי האינטרס הציבורי מיוצג על-ידי המדינה שהיא צד להליכים. בנוסף, נראה כי האינטרס שהכללית מבקשת לייצג אינו אינטרס ציבורי טהור אלא שלכללית עצמה יש אינטרס כלכלי בהליכים זאת נוכח התחייבותה לבטח את הרופאים העובדים בשירותה בביטוח אחריות מקצועית המכסה גם את פעילותם במסגרת הפרקטיקה הפרטית.
נדחתה בקשה לצירוף קופת חולים הכללית כ "ידיד בית משפט" (Amicus Curia) להליך של תביעה בגין "אימוץ בעוולה"