בית המשפט המחוזי קבע שתי קביעות עיקריות: ראשית, נוהל הנשיאה המאפשר דיון דחוף במקרים של ניכור הורי אינו חל במקרה הנדון בו מתקיים קשר רציף וקבוע בין כל אחת מהאמהות לבין הקטינות וגם לא אירע שום מעשה שמצריך פעולה מידית להגנה על הקטינות (ובלשון בית המשפט: "יש להקפיד לא לעשות שימוש לרעה בנוהל למקרים שלא נועדו להפעלתו"); שנית, לעיתים, הדרך היחידה להוכיח טענה שקטין נפגע, היא באמצעות הקלטתו.
