ביהמ"ש העליון דחה את טענת העותרות, ובהן לשכת רואי החשבון, כי החוזר מהווה פגיעה בעצמאות שיקול הדעת של הנהלת החברות הממשלתיות. נקבע כי ע"פ החוזר עצמו, הדירקטוריון נדרש לדון בהוראות החוזר אך בסופו של דבר רשאי גם לסטות מהן, ככל שיוצגו נימוקים המצדיקים זאת. על כן המלצותיה של הרשות לחברות הממשלתיות אינן עומדות בסתירה לחובתם של הדירקטורים לפעול באופן עצמאי לטובת החברה. ביהמ"ש הוסיף וציין כי הרוח שעולה מהעתירות הייתה ש"מה שהיה הוא שיהיה". "טענה זו אינה יכולה כשלעצמה להיות טעם להתערבות. אין כל זכות מוקנית ב"סטטוס קוו" של מדיניות" כך ביהמ"ש.
נדחו עתירות כנגד הנחיית רשות החברות הממשלתיות בדבר העסקת מבקרים פנימיים כשכירים ולא כעובדי חוץ