בית המשפט העליון ביושבו כבג"צ דחה ברוב של 10 כנגד 1 עתירות כנגד חוק יסוד: הלאום. נקבע בדעת רוב: (1) בשלב זה של המפעל החוקתי הישראלי קיימת מגבלה אחת, צרה ביותר, החלה על הכנסת בכובעה כרשות מכוננת והיא כי אין ביכולתה לשלול בחוק יסוד את עצם היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית; (2) חוק יסוד: הלאום מהווה פרק אחד בחוקה המתגבשת והוא אינו שולל את אופייה של ישראל כמדינה דמוקרטית; (3) מכיוון שמדובר בפרק אחד בלבד בחוקה העתידית משמעה כי העובדה שעקרון השוויון לא נכלל בו באופן מפורש, אין בה כדי לגרוע ממעמדו החוקתי. השופט קרא (בדעת מיעוט): המיעוט (הערבי והדרוזי) בישראל מתקומם על הדרתו ועל שלילת היותה של מדינת ישראל גם מדינתו. יוזמי החקיקה ומוביליה, מעצם היותם קבוצת הרוב במדינה, אינם חשים "על בשרם" את הפגיעה הקשה שהם גורמים למיעוטים במדינה.