הנתבעת טענה כי דיברה עם חיילות בבסיס בעניין הנגד על מנת להגן על חיילות תחת פיקודה. ביהמ"ש דחה טענה זו וקבע כי שיחותיה של הנתבעת מהוות הפרה מפורשת של פקודות מטכ"ל הקובעות הליך מסודר לבירור תלונות על הטרדה מינית. עוד נקבע כי הנתבעת לא פעלה בתום־לב, משהבהירה כי כוונתה היתה להקדים את איומיו של התובע להגיש נגדה תביעה באמצעות איומים משלה ופנתה לאיסוף ראיות. "פעולה הנעשית ממניעים אלה לא יכולה להיות מוגדרת כפעולה הנעשית בתום־לב" כך ביהמ"ש.