המנכ"ל טען כי עילת התביעה נגדו התיישנה שכן את העובדות המעמידות את עילת התביעה ניתן היה לגלות בשקידה ראויה ע"י גורמים בעמותה הרבה לפני מועד מתן צו הפירוק. בית המשפט המחוזי דחה את הטענה לאחר שעבר אחד ואחד והתברר כי הגורמים הם: אביו של המנכ"ל, המזכירה ששימש כיד ימינו וחברה בעמותה שע"פ הודעת המנכ"ל זממה יחד עימו (כלומר לא מדובר בגורמים ניטראליים). אכן, כך בית המשפט, חבר וועד הביקורת ונציג התורמים, לא "חטאו", אולם מעשי המנכ"ל, שפתח חשבון בנק נפרד ודאג לתיקון כוזב של דוחות העמותה, הביאו לכך שהשניים לא יכלו לגלות את מעשיו גם בשקידה ראויה.