בית הדין קבע כי הסיבה האמיתית לפיטורי התובע, מורה, מהעמותה (המפעילה בית ספר בתל אביב) נבעה מסברתו של מנכ"ל העמותה לפיה בגלל התובע ילדיו של המנכ"ל יצטרכו להתפטר. למרות זאת, מכתב הזימון לשימוע כלל טענות חמורות ביותר שכלל לא הוכחו. בהמשך לכך חויבו, העמותה, והמנכ"ל, יחד ולחוד, לפצות את התובע, בין היתר, בסך של 50,000 ₪ בגין פיטורים שלא כדין, 20,000 ₪ בגין עוגמת נפש וסך נוסף של 20,000 בגין לשון הרע לאחר שמנכ"ל העמותה מסר לאחרים, כי בגלל התובע ילדיו של המנכ"ל היו צריכים להתפטר.