בקשת החייב היתה להעביר את כונס הנכסים מתפקידו, למצער בכל הנוגע לשלב בדיקת היקף החוב הנטען. החייבת טענה, כי כונס הנכסים מצוי בניגוד עניינים "מובנה" משום שהוא משמש כעורך-דינו של הבנק, בעל השיעבוד, ומייצגו בהליכים משפטיים נוספים. בית המשפט העליון דחה את הבקשה בקובעו כי כונס הנכסים הוא 'פקיד בית המשפט' (officer of the court), ומחויבותו היא כלפי בית המשפט. ממילא, ככזה, כונס הנכסים איננו שלוחו של בעל הדין שביקש למנותו.