המערערת הגיעה מלכתחילה אל המשיבים, שעה שחיפשה סיוע משפטי חינם בבית המשפט. בית המשפט קמא פסק לעורכי הדין שכ"ט בשיעור של 35,000 ₪ (סכום שכלל הפחתה של 30% בגין הפגם בהתנהלות עורכי הדין). בית המשפט המחוזי הפך את פסק הדין וקבע כי הלקוחה אינה חייבת דבר לעורכי הדין. נקבע כי אין כל הגיון, שאדם מחפש סיוע משפטי חינם ואף זכאי לו, פתאום ישנה דעתו ללא כל סיבה ויחתום על הסכם שכ"ט דרקוני. "במצב זה לא היה מקום להפחתה של 30% משכר הטרחה, אלא לדחות התביעה, שכן אלמלא פגשה במשיב בביהמ"ש היתה בסופו של יום מגיעה לסיוע משפטי וזוכה לקבלת השירות בחינם" כך בית המשפט.