הרכב השופטים: דוד מינץ, עופר גרוסקופף, חאלד כבוב
לבימ"ש של חדל"פ מוקנה שק"ד רחב ולא בנקל תתערב ערכאת הערעור בהחלטותיו, אלא במקרים חריגים בהם נפל פגם מהותי בהחלטה. הדברים מקבלים משנה תוקף מקום בו מדובר במחלוקת ביחס לקביעות בימ"ש של חדל"פ בדבר פרשנותו של הסדר נושים, נוכח מעורבותו הפעילה בגיבושו; פרשנות של הסדר נושים צריכה להיעשות באמצעות כללי הפרשנות של דיני החוזים; במקרה הנדון קיים חסר בהסדר, אשר נדרשת השלמתו. פרשנות החסר מעלה כי יש להותיר את הכרעת בימ"ש של חדל"פ על כנה.
רקע עובדתי: בר"ע על החלטת ביהמ"ש המחוזי במסגרתה התקבלה בקשת מנהלת ההסדר לחברות שבחדל"פ להורות לחברות (המבקשות) להעביר לקופות הסדר הנושים את כספי החזר המע"מ שקיבלו לידיהן מרשויות המס לאחר ביצוע חלוקת דיבידנד במסגרת יישום הסדר נושים. לאור הספק שהועלה ביחס לשאלה אם הערעור במקרה זה הוא ברשות או בזכות, נמצא לדון בבקשה כבערעור, ולהביאה לפני מותב תלתא.
דיון משפטי: ביהמ"ש העליון דחה את הערעור וקבע כי לבימ"ש של חדל"פ מוקנה שק"ד רחב ולא בנקל תתערב ערכאת הערעור בהחלטותיו, אלא במקרים חריגים בהם נפל פגם מהותי בהחלטה. זאת בשל מומחיותו הייחודית והיכרותו הישירה עם בעלי הדין ועם נסיבותיהם הפרטניות של העניינים הנדונים לפניו. הדברים מקבלים משנה תוקף מקום בו מדובר במחלוקת ביחס לקביעות בימ"ש של חדל"פ בדבר פרשנותו של הסדר נושים, נוכח מעורבותו הפעילה בגיבושו. לא נמצא כי נפל פגם מהותי בהחלטת בימ"ש קמא המצדיק סטייה מכלל אי-ההתערבות האמור. עסקינן בשאלה פרשנית הנוגעת לאופן בו מסדיר הסדר הנושים את שאלת הזכאות לקבלת כספי החזר המע"מ – אם זו מוקנית לקופת החברות, כטענת המערערים, או לקופות הסדר הנושים, כטענת מנהלת ההסדר. קופת הסדר הנושים איננה ישות משפטית נפרדת מהחברה, כי אם כינוי לאסופת הנכסים שהוחרגו מקופת החברה והמהווים את קניינה המיועד לפירעון חובותיה כלפי נושיה. כיוצא בכך, לחלוקת הנכסים בין קופת החברה לבין קופת הסדר הנושים יש נפקות מעשית הצומחת עם ביצוע הסדר הנושים, עת מוקצים החובות והזכויות בנכסי החברה לחברות המובראות (קופת החברות) מחד, ולנושים (קופת הסדר הנושים) מאידך. ודוק, דיני חדלות הפירעון אינם מגדירים את ברירת המחדל ביחס לחלוקת נכסי החברה במסגרת הסדרי נושים. משמעות הדבר היא כי ההכרעה בדבר הזכאות לקבלת כספי החזרי המע"מ (לקופת החברה או לקופות הסדר הנושים) תלויה בהסדר הנושים הנדון ובפרשנות הסכמות הצדדים במסגרתו. כפי שנפסק, פרשנות של הסדר נושים צריכה להיעשות באמצעות כללי הפרשנות של דיני החוזים, וזאת משום שהסדר הנושים, מטבעו, מהווה חוזה המבטא הסכמות בין שני הצדדים: החברה ונושיה. פרשנותו של הסדר הנושים, כחוזה מיוחד, צריכה להיעשות בשים לב למסגרת המשפטית הרלוונטית לו, ובענייננו, המדובר בעקרונות הנוהגים בדיני חדלות הפירעון. נקודת המוצא הפרשנית היא לשונו של הסדר הנושים, ובענייננו, סעיף 21 להסדר הנושים, אשר קובע כי "המשקיע ישלם לקופת מנהל ההסדר סך כולל של 2,000,000 ₪ עבור פירעון חלק מחובות באופן הבא: סך של 1,170,000 ₪ עבור נושי החברה וסך של 830,000 ₪ עבור נושי גינקו". לשון ההסדר מעלה כי הסדר הנושים אינו מתייחס כלל לשאלה למי שייכת הזכאות לקבלת כספי החזר המע"מ בהם עסקינן, וכל ניסיון של מי מהצדדים לטעון בדבר לשונו של הסדר הנושים הוא בבחינת הנחת המבוקש. מקום בו טקסט משפטי "שותק" קיימות מספר פרשנויות לשתיקה: יכול הפרשן לקבוע כי מדובר בהסדר המשתמע מהוראות אחרות של הטקסט העומד לבחינה; כי מדובר בהסדר שנותר מחוץ לטקסט המשפטי תוך שהצדדים לא הביעו כל עמדה ביחס אליו, ועל כן ניתן ללמוד עליו מהסכמות אחרות של הצדדים או מהסדרים אחרים של הדין הרלוונטי לעניין; כי מדובר בהסדר שלילי; או כי מדובר בחֶסֶר (לאקונה) בטקסט המשפטי שהיה נדרש להסדירו אך הדבר לא נעשה ועל כן נדרשת השלמתו. המקרה דנן נמנה עם סוג המקרים האחרון: אין בנמצא הוראות כלשהן הקבועות בהסדר הנושים עצמו שביכולתן ללמד דבר או חצי דבר על זכאות אפשרית לקבלת כספי החזר המע"מ. יודגש, כי הקביעה לפיה מדובר בחסר הדורש השלמה אינה עניין של מה בכך ואינה נעשית בנקל. אולם מסקנה זו נתמכת לא רק בשתיקת לשון הסדר הנושים, ובשלילת האלטרנטיבות הפרשניות לשתיקה זו, אלא גם בניתוח התנהלות הצדדים, שמעלה מעבר לכל ספק כי הצדדים לא החזיקו באומד דעת משותף כלשהו ביחס לסוגיית החזר המע"מ. הטעמים לכך נעוצים הן בבחינת התנהלות הצדדים עובר לגיבוש ההסדר, הן בפעולותיהם לאחר תחילת ביצועו. בשים לב לאופיו המיוחד של החוזה, פרשנותו של החֶסֶר הנדון צריכה להיעשות בראש ובראשונה בשים לב למסגרת המשפטית הרלוונטית לו, ובענייננו, העקרונות הנוהגים ביחס לזכות לקבל החזר מע"מ, כמו גם דיני חדלות הפירעון. אלו יובילנו למסקנה כי הזכאות לקבלת כספי החזר המע"מ צומחת לקופות הסדר הנושים ולא לחברות. הגם שמבחינה פורמאלית בענייננו החברות הן הזכאיות לקבלת כספי החזר המע"מ, שכן תשלומי מס העסקאות ביחס אליהם התבצע הניכוי שולמו על ידן, נמצא כי לקופות הסדר הנושים קיימת זיקה הדוקה יותר לכספים אלה, אשר מקנה להן בנסיבות העניין זכות מעין-קניינית בהם. זיקת קופות הסדר הנושים לכספי החזר המע"מ, נלמדת בעיקרה מזיקתן לפעולה בגינה התקבל החזר המע"מ. החזר זה התקבל בגין פעולה שבוצעה ע"י קופות הסדר הנושים (תשלום הדיבידנדים ותשלום שכר מנהלת ההסדר), כאשר חלקן של החברות בה (היותן עוסק אשר שילם מס עסקאות) הוא משני, ומתייחס לפעולות שביצעו החברות קודם להסדר הנושים. בנסיבות אלה, בעוד שלקופות הסדר הנושים קיימת זיקה הדוקה לכספי החזר המע"מ שנתקבל, קופת החברות נעדרת זיקה ממשית אליהם. ויובהר, במקרה שבנדון החזר המע"מ אינו בגין עסקת רכישת המניות עצמה, שכן אין כלל טענה כי עסקה זו הייתה חייבת במע"מ. כנגזר מכך אין כל משמעות בענייננו לשאלה אם סכום התמורה היה כולל מע"מ או ללא מע"מ. החזר המע"מ הוא בגין פעולות מאוחרות לעסקה זו שנעשו בכספי התמורה (תשלומי הדיבידנדים ושכר מנהלת ההסדר), אשר בוצעו ע"י הזכאיות לתמורה החוזית – קופות הסדר הנושים. בנסיבות המיוחדות של המקרה דנן, ממילא אין בקביעה כי הזכאות המהותית להחזר המע"מ עומדת לקופות הסדר הנושים, ולא לקופת החברות, כדי לשנות מההלכה הידועה לפיה מקום בו חוזה (בענייננו, הסדר הנושים) שותק בעניין יש לראות בסכום התמורה המצוין בו כסכום הכולל מע"מ. אם כן, יש להותיר את הכרעת בימ"ש קמא על כנה, ולהשאיר את כספי החזר המע"מ בידי קופות הסדר הנושים. יובהר, כי החברות רשאיות לפנות למנהלת ההסדר בבקשה לקזז מכספי החזר המע"מ תשלומים אשר שילמו במסגרת הליך תביעתו מרשויות המס (ככל שיוכיחו הוצאות אלה להנחת דעתה).
רעא 7708/23 גוליבר אנרג'י בע"מ נ' עו"ד ליהי בלומנפלד - מנהלת ההסדר לחברות (ניתן ביום: 22.9.24)
Reload document 
Open in new tab