למרות היותו של הסכם הרכישה ראיה בסיסית בדיוני הפקעת מקרקעין, דחה ביהמ"ש העליון בקשת בעל דין להגיש את הסכם הרכישה כראיה במסגרת ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בו הוחלט לאשר הפקעה. זאת, מכיוון שבעל הדין לא הגיש "מחמת טעות" את הסכם הרכישה לערכאה הדיונית. "כיצד ייתכן שמסמך משפטי כמו הסכם בדבר רכישת מקרקעין, אשר משמש בסיס לטענת זכות של המערערים, איננו מוגש כראיה בהליך קמא?" שאל עצמו ביהמ"ש העליון
לא הגישו ראיה בסיסית לערכאה הדיונית וישלמו 30,000 ₪ הוצאות במסגרת הערעור