התובע התחייב לשלם מזונות לבת זוגו מכוח הסכם הפשרה כל עוד הם חיים ב"שלום בית" אולם כבר 26 שנה שהם אינם חולקים קורת גג אחת והלכה למעשה לא מקיימים יחסי זוגיות. נקבע כי יש משמעות לפירוד כה ממושך וניתוק הקשר הזוגי בין הצדדים והותרת החיוב במזונות ללא הגבלת זמן תגרום לעיוות דין של ממש. בית המשפט אף התייחס לגילו של התובע (81) בציינו כי נכון כי היה על התובע לצפות כי גילו ילך ויתקדם אך התובע לא צפה ולא יכול היה לצפות כי החיוב במזונות אישה מכוח הסכם הפשרה יוותר על כנו במהלך למעלה מ-25 שנים שבהם הצדדים כלל לא חולקים את אותה קורת גג.