בית המשפט המחוזי הפך את פסק דינו של בית משפט השלום במסגרתה נקבע כי אמירה מבזה כנגד עו"ד, שנאמרה ע"י צד שכנגד מחוץ לאולם ולאחר תום הדיון, נופלת תחת הגנת סע' 13 (5) לחוק איסור לשון הרע. אליבא דבית המשפט המחוזי, הוא מתקשה לראות כיצד הטעמים שבבסיס ההגנה בסע' 13 (5) לחוק, כגון חופש הביטוי בהליך משפטי, והימנעות מזהירות יתר במסגרת התדיינות, עשויים להצדיק הגנה על פרסום שנעשה מחוץ לאולם הדיונים. אמנם, כך בית המשפט המחוזי, מקורה של הטינה, בהתדיינות בין הצדדים, אך בכך, אין להצדיק מתן הגנה לפרסום.