בית המשפט פסק מספר קביעות מעניינות: (1) החיסון הוא חובה אזרחית מערכתית הן של ההורים כאזרחים והן של הילדים, אזרחים לעתיד; (2) יש להתייחס לחיסונים כנגד נגיף הקורונה באופן דומה להתייחסות למתן חיסוני השגרה הניתנים באופן שוטף מזה שנים רבות; (3) יש לקחת את מסמכי מועצת החירום הציבורית עליהם נשענים המתנגדים לחיסונים בצורה ביקורתית ובערבון מוגבל מאוד ו – (4) לקול הילדים משקל וחשיבות לא מבוטלים אך לא בכל מחיר ומקרה יש להורות על שמיעת קול הילד (כך למשל במקרה הנדון לאור גילאי הילדים, הגדול שבהם הוא בן 10 בלבד, החליט בית המשפט כי "הנכון הוא דווקא לא לשמוע את הילדים ולערבם בסיטואציה המשפטית ולהכניסם לקלחת").