בית הדין הרבני: מי שמנצל באופן בזוי את ידיעתו (ואולי את אי־ידיעת התלויים בו ואת מחשבתם כי הוא היודע) בסוגיות 'נכסי מלוג' ובדיני נדרים וקונמות כדי למנוע את הללו מצורכיהם שבהם הוא חייב לכאורה מן הדין ומזכויותיהם שספק רב אם היה רשאי למונען אף לולי חיובו זה, תוך שהוא מיירא אותם בטענה מרושעת ואכזרית, שספק אם נכונה היא הלכתית, של "גזל" ושל איסורי "קונם", מנצל את יראת השמים שלהם – יראה שממנו רחוקה היא כמטחווי קשת לפי הנראה מכל האמור, והכול כדי לפגוע במערערת – מוטב לו שייאלם דום טרם יצווח על גזלת כבשת הרש.