נקבע כי הרשאת כניסתם המבוקרת של בעלי האופניים לחדר, גם שלא בנוכחות נציג המערערת, איננה הופכת את המקום מניה וביה ל"רשות הרבים" שאינו מחייב בתשלום ארנונה. אליבא דבית המשפט, יש לראות בהסדר קשירת האופניים כסוג של שירות שהוענק על ידי המערערת לחלק מדיירי הבניין גם אם לא נגבתה תמורה ישירה או עקיפה בשל כך.
