זיכוי מעבירת תקיפה חמורה לנאשמת שקמה לה הגנת בית מגורים מדומה

הנאשמת הואשמה בעבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש בכך שביום 12.8.15 בשעה 22:40 תקפה את השוטר מ.ס. וגרמה לו לחבלה של ממש, בעת שהתקיימה התקהלות בני משפחות אשר ביקשו לראות את בנותיהן מחוץ לביתו של אהרון רמתי והשתמשו באמצעי הגברה על מנת להביע את מחאתן כלפי רמתי. בעקבות ההתקהלות איימה הנאשמת כי היא תשפוך שמן על המתקהלים, וכאשר דפק על דלתה בחוזקה השוטר מ.ס., שפכה על פניו כוס של אקונומיקה מהולה במים מבלי שהייתה מודעת לעובדה כי מדובר בשוטר.

ההגנה טענה כי כתב האישום אינו מגלה עבירה. נטען כי ברקע לאירוע, הוגשה תלונה על תקיפת הנאשמת בגז פלפל על ידי הורים שבנותיהם הבגירות החליטו ללמוד בסמינר של הרב רמתי, בניגוד לדעתם. נטען כי ביום האירוע הנאשמת טעתה לחשוב כי הדפיקות בדלת היו של הורי הבנות וכי פעולתה נעשתה לאור ניסיון העבר במהלכו נעשה שימוש באלימות כלפיה. בנוסף נטען להגנה מן הצדק בשל אכיפה בררנית שכן תלונותיה לא גררו הגשת כתבי אישום כנגד הורי הבנות.

בית המשפט קיבל את טענת הנאשמת לפיה טעתה לחשוב כי מי שמצוי מאחורי דלת הבית מבקש לתקוף אותה וקבע כי חששה היה חשש כן ואמיתי, שהתבסס על ניסיון העבר. בית המשפט בחן האם עומדת לנאשמת הגנת בית מגורים, וקבע כי יסודות הנחיצות והמיידיות מתקיימים במקרה זה שכן ניסיון העבר עם משפחות התלמידות של הרב רמתי, הטיל אימה על הנאשמת וכי במקרה זה סבירות מעשיה נבחנת לאור חששה המוחשי מפני תקיפה פיזית.  

בית המשפט בחן את יסודותיה של הגנת בית המגורים המדומה וקבע כי במקרה זה מתקיימים כל יסודותיה של הגנה זו וזיכה את הנאשמת מהמיוחס לה בכתב האישום.

 

להורדת הקובץ לחץ כאן 2018-05-15T12:11:34+00:00