זיכוי מטפל סיעודי במעון נכים מתקיפה חמורה בשל סתירות מהותיות בגרסת המתלונן ומחדלי חקירה

נגד הנאשם הוגש כתב אישום אשר ייחס לו עבירת תקיפה בנסיבות מחמירות. מעובדות כתב האישום עלה, כי הנאשם אשר משמש כמטפל סיעודי מאז שנת 2007 במעון נכים בירושלים, היכה את המתלונן הסובל משיתוק מוחין ומרותק לכסא גלגלים ואמר לו שהוא שקרן ומחפש סיבות להתחמק מהעבודה.

ב"כ המדינה טענה כי על אף פערים בגרסאות שמסר המתלונן, ניתן להסיק מהן כי אירוע אלים אכן התרחש וכי לו רצה המתלונן לטפול אשמות שווא על הנאשם, היה מתאר אירוע חמור יותר מהמתואר בכתב האישום. לבסוף נטען כי גם אם מדובר באלימות ברף נמוך, הרי שיש לגנותו, במיוחד בהתייחס לעובדה שהמדובר במטפל וחסר ישע.  

ב"כ הנאשם טען כי המתלונן מסר מספר גרסאות שאינן מתיישבות זו עם זו, וכי אף אמו של המתלונן העידה כי בנה משנה גרסאות. עוד נטען כי הודעתו ועדותו של הנאשם היו עקביות ומהימנות וכי אין לו כל אינטרס לפגוע במתלונן. ההגנה הפנתה למחדל חקירה הנוגע לאי-מיצוי קבלת כל התיעוד הנוגע לתקרית, מחדל שפגע בזכותו של הנאשם להליך הוגן.

בית המשפט קבע כי הסתירות המרכזיות בעדותו של המתלונן נגעו הן לטיב האירוע, הן לאופן שבו הוא החל והן ביחס למיקומו. נקבע כי סתירות אילו חוזקו על-ידי אנשים שלכאורה, אין להם אינטרס לפגוע במתלונן - אמו והעובדת הסוציאלית במעון. בית המשפט ציין את הערכת גורמי המעון בנוגע  לתפקודו המקצועי של הנאשם לאורך שנות עבודתו במעון. 

מחדלי חקירה – בית המשפט קבע כי בעובדה שהמדינה לא פנתה למעון וביקשה את התיק האישי של המתלונן בו העלתה העו"ס על הכתב את כל שיחותיה עם המתלונן, הן בסמוך לאירוע והן לאחריו, יש משום מחדל חקירה משמעותי הכרוך בנזק ראייתי לנאשם וליכולתו להתגונן ולנהל הליך נאות והוגן.

לאור האמור לעיל, לאור כפירתו של הנאשם וגרסתו ההגיונית והסדורה ולאור העובדה שהנאשם המשיך לעבוד ברצף במעון מבלי שהועלו נגדו טענות מצדם של מטופלים אחרים, קבע בית המשפט כי למרות שלא ניתן לשלול שהמתלונן אכן חווה אירוע שכזה, אך בהיעדר מידע ברור והגיוני מספיק, מתקיים ספק סביר וזיכה את הנאשם מהמיוחס לו בכתב האישום.

להורדת הקובץ לחץ כאן 2019-04-15T12:27:45+03:00