המדינה הטילה עיקול על זכויותיו במקרקעין של נאשם. המערערים, אף הם בעלי זכויות במגרש ("בעלים במושע"), טענו כי מימוש הפוטנציאל הכלכלי הטמון במגרש מתעכב בעטיו של צו המניעה וביקשו את ביטולו. בית המשפט העליון דחה את הבקשה בעיקרה בציינו כי ההשלכות שיש לעיקול על צדדים שלישיים תמי לב שנפגעו מפעולת רשויות המדינה, הן עניין שראוי להביאו בחשבון, ואולם אין בהן כדי להצדיק את ביטולו. עם זאת, בית המשפט העליון הורה המרת הצו בבטוחה בגובה של 2.65 מיליון ₪.
