בית המשפט העליון מקל בדינו של מורשע בעבירות מין, ובתוך כך מותח ביקורת על התבטאויות של הערכאה המחוזית. בין היתר נקבע, כי "לא היה מקום להבחנה שעשה בית המשפט בין סניגור שנאשם מעמיד לעצמו לבין שירות שניתן על ידי הסניגוריה הציבורית, בהעירו על בזבוז כספי ציבור ובהמליצו על קיום ביקורת... הערה כזו עשויה לפגוע במעמדה העצמאי של הסניגוריה הציבורית ובאמון הנאשמים באי-תלותה וביכולתה לספק להם הגנה ראויה...".
