פסק הדין עוסק במחלוקת חוזית בין מזמינת עבודות בנייה לבין קבלן שביצע עבודות להקמת חניון תת-קרקעי ודירת קרקע בבניין מגורים בתל אביב. העבודות לא הושלמו במועד ואף הופסקו לפני סיומן, בין היתר בשל קשיים כלכליים של הקבלן ומחלוקות בין הצדדים לגבי שינויי תכנון ותוספת תמורה. התובעות טענו להפרת ההסכם ולנזקים כספיים משמעותיים הכוללים פיצוי מוסכם בגין איחור, עלויות השלמת הבנייה ואובדן דמי שכירות. מנגד טענו הנתבעים כי העיכובים נגרמו בשל שינויים מהותיים בתכניות ובשל סירוב המזמינה לעדכן את התמורה. בית המשפט המחוזי בתל-אביב קבע כי הקבלן אכן הפר את ההסכם ואת התוספת לו, אך פסק פיצוי חלקי בלבד. נקבע כי התובעות זכאיות לפיצוי המוסכם בלבד, מאחר שהוא גבוה מהנזק שהוכח בפועל, ובסופו של דבר חויבו הנתבעים בתשלום פיצוי לאחר קיזוזים בסך כולל של כ-860,366 ₪.