בהלכה תקדימית התייחס בית המשפט העליון לתקנה 42 לתקנות סדר הדין האזרחי החדשות (המאפשרת לבית משפט למחוק כתב טענות במידה ונעשה שימוש לרעה בהליכי משפט) בקובעו כי שימוש בתקנה 42 לשם מחיקת כתב הגנה צריך להיעשות בזהירות המתבקשת. במקרה הנדון הפך העליון את החלטת הערכאות הקודמות למחוק את כתב ההגנה שהגיש המבקש בגין אי-הגשת תצהירים במועד, הגם שניתנו לו מספר ארכות לצורך כך. "לא כל מחדל דיוני הוא בבחינת שימוש לרעה בהליכי משפט" כך העליון.
העליון: רק במקרים בהם קיים שימוש לרעה ברור בהליכי משפט יש למחוק כתב הגנה