העליון – עיכוב ביצוע עונש מאסר בפועל בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות בשל שיקולי שיקום

המבקש הורשע על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות והוטל עליו בין היתר עונש של 30 חודשי מאסר בפועל. על פי עובדות כתב האישום, המבקש ושותפו איימו ותקפו את המתלונן באמצעות מחבט בייסבול עשוי מתכת וחפץ הנחזה לאקדח, ונמלטו מביתו של המתלונן כשהם נושאים עימם 10,000 שקלים.

המבקש נעצר בסמוך לביצוע העבירה ואילו לשותפו שלא אותר על-ידי הרשויות בנימוק שהיה מצוי "בבריחה", ניתנה הזדמנות להתחיל בהליך טיפולי. בפני בית המשפט העליון בקשה לעיכוב ביצועו של רכיב המאסר בפועל שנגזר על המבקש.  

ב"כ המבקש טען כי קודם למתן גזר הדין, השתתף המבקש בקבוצה טיפולית ובהליך של "צדק מאחה", והדגיש את תסקיר שירות המבחן החיובי שהוגש בעניינו לבית המשפט המחוזי. עוד נטען ליחס שונה לו זכה השותף לעבירה וזאת למרות היותו הגורם הדומיננטי באירוע. ב"כ המדינה התנגדה לבקשה וטענה כי בכוונתה לדרוש גם בעניינו של השותף עונש מאסר בפועל. 

בית המשפט העליון קבע כי בשל העובדה שהמבקש לא הפר את תנאי המעצר המגבילים שהוטלו בעניינו, בשל ההליך השיקומי בו הוא מצוי ובשים לב לכך שעניינו של השותף שחלקו הנטען במעשים דומיננטי יותר, עודנו מתברר, הרי שנכון יהיה לעכב את כניסתו של המבקש למאסר, והורה על עיכוב בעונש בשלושה חודשים.

להורדת הקובץ לחץ כאן 2019-02-12T18:50:47+03:00