בית המשפט המחוזי דחה על הסף בקשה לסעד זמני שהוגשה במסגרת דיון בבקשת אישור תובענה כייצוגית, וזאת מחמת שלא צורפה לה התחייבות עצמית מאת המבקשים. בית המשפט העליון הפך החלטה זו בקובעו כי האינטרס הציבורי שבמימוש תכליות התובענה הייצוגית, עשוי במקרים מסוימים להצדיק התאמה של הכללים הנוהגים בהליכים אזרחיים "רגילים".
העליון: כאשר מדובר בהליך ייצוגי, ייתכנו חריגים לכלל המחייב הפקדת התחייבות עצמית כתנאי מקדמי לדיון בבקשה לסעד זמני