בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה על הסף מבלי שבחן את ההסדרים שנקבעו בו לגופם ממספר סיבות ובכללם קביעתו כי לא צורפה כל ראיה המעידה כי המבקשים אכן רכשו את אחד הסלטים. בית המשפט העליון לא קיבל עמדה זו בקובעו כי ציפיה מצרכן לשמור על קבלות עבור רכישת מוצרים כאלה, כתנאי הכרחי להוכחת נזק, אינה מתיישבת עם תכליות חוק תובענות ייצוגיות בדבר הרתעה ואכיפת הדין. עוד קבע בית המשפט העליון כי מחדליה של טחינת הנסיך בעניין ( טחינת הנסיך ידעה על קיומו של חשש ממשי להימצאות סלמונלה בטחינה הגולמית כבר כשבועיים לפני שהפרשה נודעה ברבים, ואף על פי כן לא הודיעה מיידית לציבור ולמשרד הבריאות על חשד זה ועוד) הצדיקו שלא לדחות את הסדר הפשרה על הסף. החלטתו של בית המשפט המחוזי בוטלה והתיק הוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת שיבחן את הסדר הפשרה לגופו.
העליון הפך החלטת המחוזי שדחה על הסף הסדר פשרה בתובענה ייצוגית בעניין הסלמונלה בטחינה שסיפקה "הנסיך" לסלטי שמיר