שם השופט/ת: איתי כץ
עצם העובדה שהתובע דאג למנוח (ולמנוחים באופן כללי) אינה מראה בשום צורה שהיה מעורב בעריכת צוואת המנוח; כ"כ, ככל שרצון המנוח היה שידאגו לכלכלתו ובתמורה לכך הוריש לתובע מעיזבונו, אין הדבר מעיד בהכרח על השפעה בלתי הוגנת. לעניין זה צוין ההבדל בין "השפעה" סתם ל"השפעה בלתי הוגנת".
רקע עובדתי: בקשה למתן "צו קיום צוואה" והתנגדות לקיומה בטענות למעורבות התובע בעריכת הצוואה והשפעה בלתי הוגנת. רקע: הצדדים הם שניים מתוך תשעת ילדי המנוחים; מדובר בצוואה שנערכה כצוואה הדדית עם צוואת המנוחה בשני מסמכים שונים. המנוחה נפטרה לפני המנוח. צוואת המנוח קובעת: א. עם פטירת המנוח, יעבור כל רכושו למנוחה; ב. לאחר פטירת המנוחה, יעבור כל הרכוש של המנוח הנותר בידי המנוחה לידי התובע; ג. במקרה בו המנוחה תלך לעולמה טרם פטירת המנוח, המנוח הוריש את כל רכושו לתובע; ד. ניתנה למנוחה רשות מפורשת בכל עת לבטל או לשנות מהצוואה.
דיון משפטי: ביהמ"ש לענייני משפחה דחה את ההתנגדות ונתן "צו קיום" לצוואת המנוח וקבע כי צוואת המנוח תקינה מבחינה צורנית ומכאן שנטל ההוכחה להוכיח שנעשתה מחמת השפעה בלתי הוגנת ומעורבות פסולה מונחת לכתפי הנתבעת 1/המתנגדת. נקבע בפסיקה לעניין הנטל להוכחת השפעה בלתי הוגנת, כי אפשר וכאשר הנסיבות מצביעות על תלות מקיפה ויסודית של המצווה בזולתו יועבר נטל הבאת הראיות אל מבקש קיום הצוואה, בעוד שנטל השכנוע להוכחת הטענה בדבר השפעה בלתי הוגנת ימשיך לרבוץ על המתנגד לצוואה, וזאת על פי מאזן ההסתברויות. בעניינינו (וכפי שפורט בהמשך פסה"ד), לא הוכחה כל תלות מקיפה ויסודית של המנוח בזולתו שיש בה להעביר את נטל הבאת הראיות לכתפי התובע. הנתבעת לא עמדה בנטל להוכיח כי צוואת המנוח נעשתה תחת השפעה בלתי הוגנת ומעורבות התובע. ילדי המנוחים (ובכללם התובע והנתבעת 1), קיימו מספר ישיבות בהן דנו בענייני המשפחה השונים. בין היתר, בישיבה שנערכה מספר חודשים טרם עריכת צוואת המנוח, הגיעו האחים להסכמות לפיהם ההורים המנוחים צריכים עזרה, לרבות כלכלית בטיפול בהם ובמשק וכי רק התובע הוא הבן שמסוגל לכך ולכן הוסכם על כלל האחים שהוא גם יהיה הבן שיירש את המשק והאחים האחרים מוותרים על כל זכות עתידית שלהם במשק. בישיבה נוספת, שנערכה כשלוש שנים לאחר עריכת צוואת המנוח עדכן האח הבכור, שהיה יד ימינו של המנוח, כי האב המנוח ערך צוואה , כי ההורים רוצים להישאר ולגור בנכס עד יומם האחרון וכי הוא מבקש להעביר את הנכס לבנו של התובע."*** מבקש מ*** בדחיפות להעביר את הנכס על שמו של ***, מכיוון של*** טרם מלאו 18 על-פי חוק, אחר כך יעבירו ל*** בחזרה..." עצם העובדה שהתובע דאג למנוח (ולמנוחים באופן כללי) אינה מראה בשום צורה שהיה מעורב בעריכת צוואת המנוח. כאמור טיפול זה היה בהסכמת כלל האחים לרבות הנתבעת 1 כ"כ לא נמצא בנסיבות עריכת הצוואה אצל עו"ד *** בכדי להוות מעורבות בעריכת הצוואה. כן נדחתה טענת הנתבעת 1 כי המנוח חתם על הצוואה תחת השפעה בלתי הוגנת (תוך יישום מבחני העזר שנקבעו בפרשת מרום). לא נמצא כי המנוח היה "תלוי" בזולתו. ככל שרצון המנוח היה שידאגו לכלכלתו ובתמורה לכך הוריש לתובע מעיזבונו, אין הדבר מעיד בהכרח על השפעה בלתי הוגנת. לעניין זה צוין ההבדל בין "השפעה" סתם ל"השפעה בלתי הוגנת".
תע 39906-02-24 פלוני נ' פלונית (ניתן ביום: 18.9.24)
Reload document 
Open in new tab