נקבע שאומנם אחד הצדדים סירב להתקשר בהסכם בכתב אולם ישנו שובל של ראיות התומכים בקביעה כי בין הצדדים נכרת חוזה מחייב בע"פ: דוא"ל, מסרונים, טיוטת הסכם ועוד. כמו כן, הצד הטוען כי לא התקיים הסכם בין הצדדים הזמין את האחר לפגישות בקשר למיזם, נסע עימו לסיור בנכס באילת ועוד. אליבא דבית המשפט העליון אין כל סיבה מדוע הצד האחר ישתתף בהם אלמלא סבר כי הוא עתיד לקבל בגין פעולות אלה תמורה בעתיד.