נקבע כי האדם הסביר שהיה שומע את שלל הגידופים שהוטחו בתובע בנסיבות האמורות לא היה מסיק שהינם חסרי משמעות ונזרקו לחלל האוויר אך ע"י "אדם כועס" ב- "עידנא דריתחא" כנטען ע"י הנתבע, אלא עלול היה להסיק כי "יש דברים בגו", וכי הכינויים כגון "נוכל", "שקרן", "רמאי", "גנב", להם "זכה" התובע, הוטחו בפניו ע"י הנתבע עקב התנהלותו או מעשיו של התובע בין בכובעו כאדם פרטי ובין בכובעו כעו"ד, כלפי הנתבע.
הנתבע התפרץ למשרדו של עו"ד והטיח בו כי הוא נוכל; יפצה בסך של 10,000 ש"ח