בית המשפט המחוזי מעלה את רף הענישה בעניינו של נאשם, בהתחשב בעברו העשיר, בתוצאות מעשיו ובשיקולי הרתעה. השופט שפירא מציין, כי מצבו הרפואי של הנאשם יצר לו “חסינות” מסוימת מפני ענישה, שהתבטאה בגזירת מאסרים מותנים רבים; אולם נראה כי לא הפיק את הלקח המתאים ולא שינה את דרכיו. עוד מבהיר השופט, כי חלוף הזמן מביצוע עבירה מהווה שיקול ממשי להקלה בעונש, במידה ומאז לא ביצע הנאשם עבירות נוספות.
לכתבה מצורפת הערת מערכת.
החמרה בענישה ושיקולים לעניין הפעלת מע”ת