מדובר במקומן של באר טוביה שפרסם שורת כתבות בשאלת כשירות העסקת התובע כיועצה המשפטי של המועצה. נקבע כי אי הנוחות ואי שביעות הרצון מצד התובע, שנדרש להסברים לגבי כהונתו, מובנים הם, אולם בכך אין די על מנת להצדיק תביעה מעין זו (ובפרט לגבי איש ציבור). ביהמ"ש הוסיף כי על בית המשפט לנקוט זהירות רבה בתביעות כגון דא העלולות להשתיק ביקורת לגיטימית ולשתק עבודה עיתונאית שענין לציבור בה, כמו גם את חופש הביטוי. על כל פנים, אין זה סביר כי עיתונאי יהא מנוע מלפרסם חשדות ויידרש להמתין עד להכרעה שיפוטית באלו.