נקבע כי אומנם הנתבעת לא הצליחה להוכיח הגנת "אמת דיברתי" אולם ניכר כי היא האמינה בלב שלם בטענות בתה כי הסייעת צבטה אותה. משכך קמה חזקה ולפיה נהגה בתום לב. עוד נקבע כי כל הורה "סביר" אשר חושד, כי הופעלה אלימות כלפי ילדיו בגן הילדים, ייבחן את הדברים לא רק מול גורמים במוסד החינוכי, אלא אף מול הורים נוספים וכן כי קבלה של תביעה מסוג זה, שבה אין העצמה של הטענות לאלימות, והדברים משקפים את הדברים שנמסרו לנתבעת על ידי הקטינה, תביא בעתיד להימנעות הורים מדיווח על חשד לביצוע עבירות אלימות כלפי הקטינים, ועלול חלילה להביא לפגיעה ממש בקטינים, ככל שתלונות אלה לא ייבדקו.
דחיית תביעת לשון הרע כנגד אמא בגן שטענה באוזני הגננת והורים אחרים כי סייעת נהגה באלימות כלפי בתה