התובעת הגישה תביעה לשון רע כנגד גרושתו של בן זוגה וטענה כי זו הוציאה דיבתה רעה עת האשימה את התובעת באחריות לניכור ההורי בין הנתבעת לבנה. בית משפט השלום דחה בפועל את התביעה למרות שקבע כי אכן מדובר בלשון הרע. נקבע כי במקרה הנדון שני הצדדים פעלו באופן אקטיבי להכפשה של הצד האחר. "אדם אינו יכול להכפיש ולפגוע, וכאשר הצד האחר נוהג כמוהו, לגשת לבית המשפט, משל היה זך וצח וללא רבב, ולטעון כנגד הפגיעה בכבודו. הדורש את כבוד הזולת כלפיו, יפעל וינהג בכבוד כלפי הזולת" כך בית המשפט.
