העתירה יצאה כנגד התקנות המאפשרות את פתיחת מוסדות החינוך המוגדרים כ "פנימיות" (הלכה למעשה לא מעט מהמוסדות התורניים החרדיים פועלים בתנאי פנימייה). בית המשפט העליון דחה כאמור את העתירה בקובעו כי יש לראות בפנימייה כביתו של התלמיד ומשכך הסכנה להגברת ההדבקה הקהילתית פחותה באופן משמעותי מזו שעשויה להיגרם מלימודים שלא בתנאי פנימייה.
