NULL דחיית טענה כי על קטינה ללמוד באותו בית ספר בו אמה עובדת
דחיית טענה כי על קטינה ללמוד באותו בית ספר בו אמה עובדת

הוברר כי עיקר נטל ההסעות לבית הספר מוטל על האב ולכן אין לשיקול מקום עבודתה של האם עדיפות.

המבקשת והמשיב נישאו בשנת 2004 והתגרשו בשנת 2020. מנישואיהם נולדו שלושה ילדים ובכללם קטינה כבת שש שנים. המבקשת עתרה לשינוי המוסד החינוכי בו לומדת הקטינה בכיתה א' בטענה כי המשיב רשם את הקטינה לבית הספר היסודי א' בעוד היא מבקשת לרשמה לבית ספר יסודי ג'. לטענת המבקשת היא עובדת בבית הספר הנ"ל כמזכירה מזה 9 שנים. המבקשת פרטה בבקשה קמא כי טובת הקטינה להתחנך בבית הספר בו היא עובדת, בשל גילה הצעיר והשפעת הגירושין עליה. המבקשת תוכל לטענתה להשגיח על הקטינה מקרוב ,ליתן לה חום ובטחון ולתמוך בה. המשיב התנגד לבקשה. בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (סגנית הנשיא אייזנברג) דחה את הבקשה בקובעו כי רישום הקטינה לבית הספר א' הוא רישום טבעי והמשכי של מסגרת הגן יחד עם כל חבריה עימם למדה וכן כי עיקר נטל ההסעות לבית הספר מוטל על המשיב. מכאן בקשת רשות הערעור מושא הדיון.

בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה.

נימוקי השופטת בהחלטה קמא מקובלים עלי במלואם ולא מצאתי בהם כל טעות המחייבת את התערבות ערכאת הערעור. ניכר כי טובת הקטינה עמדה לנגד עיני בית משפט קמא עת נתן את ההחלטה קמא, וקביעה זו אף לא נסתרה בבקשת רשות הערעור דנן. ויודגש - הקטינה נמצאת ברוב ימי הלימודים (א-ד) אצל אביה, המשיב. הוא זה שאחראי ברוב הימים על הסעתה למסגרות השונות. לכן ,זו אך טובתה כי תתחנך במסגרת הקרובה גיאוגרפית לבית אביה, כפי שקבעה השופטת קמא.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

רמ"ש (מחוזי חיפה) 24920-09-20 פלונית נ' אלמוני. ניתן ביום 11.9.20.

להורדת הקובץ לחץ כאן 2020-09-16T08:01:57+03:00