בית המשפט ביטל שני דוחות חניה שהוצאו כנגד נכה  בשל פגמים מהותיים שפגעו ביכולתו להתגונן כראוי

בפני בית המשפט בקשה לביטול שני כתבי אישום שהוגשו כנגד הנאשם, בגין שני דו"חות חנייה לפיהם החנה את רכבו במקום בו החניה אסורה על-פי תמרור אין עצירה בתל אביב.

צויין כי הנאשם ביקש להישפט ולאחר דיון נוסף בטענתו המקדמית בדבר הבסיס החוקי לשימוש במצלמות נייחות לצורך הגשת כתבי אישום בעבירות חנייה, ולאור העובדה שהנושא נמצא בבירור במסגרת עתירה לבג"צ (בג"צ 867/15, יוסי אור הכהן נ' שר הפנים ואח') החליט בית המשפט כי יש מקום להמתין בטרם ההכרעה בטענת הנאשם, להכרעתו של בית המשפט העליון.

ביום 16.5.18 במסגרת פסק דינו של בית המשפט העליון בבג"צ 867/15, נמחקה העתירה בה דן בית המשפט העליון שקבע שזו "בלבושה המקורי מיצתה עצמה".

הנאשם טען כי הודעות הקנס לוקות בפגמים מהותיים שבעטיים דין כתבי האישום להתבטל שכן, לא צויינו העובדות הבאות: כי מדובר ברכב הנושא תו חנייה לנכה, כי הרכב צולם, כי תמונה תומצא לבעל הרכב, אי פירוט מהות העבירות בגינן הואשם, אי המצאת הודעת תשלום קנס על-גבי טופס 8 א' כנדרש בתקנות סד"פ ואי יכולת לזהות את הרחוב בו צולמה העבירה הנטענת. עוד נטען כי מאחר והודעות הקנס נערכו בהתבסס על תוצרי מצלמה נייחת ולאור אי-חוקיות הפעלתה, יש לבטלם.

ב"כ המדינה טענה כי הפגמים עליהם הצביע הנאשם, הינם פגמים פרוצדוראליים, אשר לכל היותר תחול עליהם דוקטרינת הבטלות היחסית ומשכך אין מקום לבטלם, רק בהתבסס על טענה זו. עוד נטען כי מקום בו להודעת הקנס הנשלחת בדואר מצורפות התמונות עצמן, אין מקום לרשום על גבי הקנס כי "הרכב צולם", וכי "התמונה תומצא לבעל הרכב". לעניין חוקיות המצלמות, טענה ב"כ המדינה כי אין בבג"ץ 867/15 כל הנחייה או קביעה השוללת שימוש במצלמות וידאו לתיעוד עבירות במרחב הציבורי.

בית המשפט קבע כי במקרה זה נראה כי המדינה לא פעלה כנדרש בחוק, שכן, לא נראה מן הצילום כי רכבו של הנאשם חנה באופן הגורם "הפרעה ממשית" לתנועה, ובכך בעצם נפגעה יכולתו של הנאשם הנכה, להתגונן כראוי נגד האישום.

לאור האמור לעיל קבע בית המשפט כי בשתי הודעות תשלום הקנס שקיבל הנאשם, נפלו פגמים מהותיים אשר יורדים לשורש העניין ומחייבים את ביטולם.                                                                                             

 

להורדת הקובץ לחץ כאן 2018-12-30T12:30:08+00:00