הצוואה, משנת 1982, חלקה בכתב יד וחלקה בשני עדים, נרשמה בתוך תלמוד הבבלי (בפרק העוסק בדיני ירושות) אושרה כצוואתו האמיתית של המנוח תוך שבית המשפט לענייני משפחה מקבל את גרסת המבקש כי לפני מות המנוח הוא קיבל מהאחרון ספר עטוף, אותו לא פתח. רק לאחר שנים כאשר סידר את ביתו, הוציא את הספר מעטיפתו, ואז ראה את צוואתו של המנוח, כאשר בה מוריש לו המנוח את כל רכושו.
