נדחתה טענה המעסיקה כי המדובר בניתוח קוסמטי יזום המזכה רק בימי חופשה. נקבע, ראשית, כי העובדה שהתובעת בחרה – בצורה הוגנת ומשתפת ותמת-לב – לשתף את המסיקה במהות הניתוח שבו מדובר, איננה צריכה לפעול לחובתה. שנית, מרגע שקבע רופא כי אדם אינו כשיר לעבוד, הנסיבות שגרמו לאי הכושר אינן רלוונטיות לסוגיית תשלום דמי המחלה. שלישית, עצם התייחסותם של המעסיקה לניתוח ההתאמה המגדרית שעברה התובעת כאל ניתוח קוסמטי, להבדיל מעניין של צורך רפואי, מהווה פגיעה אסורה ומיותרת לחלוטין בכבודה של התובעת.
