נקבע כי לא רק שהחלטת ההדחה אינה נשענת, ולו באופן מינימלי, על תשתית עובדתית וראייתית התומכת בה אלא היא אף התעלמה מעמדת הגורמים המקצועיים שסברו בדיוק להפך. בית המשפט הדגיש כי המילים המוטחות בעותר שוב ושוב (למשל העדר הליכי פיקוח ובקרה) הן כלליות, בבחינת סיסמאות ומסקנות ערטילאיות בלבד. "לא הוסבר מדוע, למרות שכל ממצאי התחקירים לא מצאו דופי בהתנהלות העותר ולמרות שתפקודו זכה לשבחים רבים - הוחלט כי נפל כשל בהתנהגותו, ומהו בדיוק אותו כשל" כך בית המשפט.
