אי הרשעה בעבירה של מכירת סמים לשוטר בשל שיקולי שיקום

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בהתאם להסדר הטיעון בין הצדדים, בעבירות של סחר בסמים והחזקת סמים לצריכה עצמית. על פי עובדות כתב האישום, ביום 8.2.17 שוחח השוטר ניר ברנע עם הנאשמת במסנג'ר שבאתר הפייסבוק והשניים סיכמו כי הנאשת תביא לשוטר "91" עבור חברו תמורת 8,200 ₪ ו-"13" תמורת 1,100 ₪ עבורו. בהמשך מכרה הנאשמת לשוטר קנבוס במשקל 104.10 גרם נטו. עוד נמצא סם קנבוס במשקל 2.33 גרם נטו במקומות שונים בדירתה.

תסקיר מבחן שהוגש בעניינה העלה מצב משפחתי מורכב שבו האב האלים ותוקפני אחראי להפרעה פוסט טראומטית ממנה סובלת הנאשמת, עזיבת בית אמה בגיל 14 וחבירה לחברה שולית. צויין כי הרקע לביצוע העבירות לדברי הנאשמת היה השימוש האינטנסיבי שלה בסמים ומשבר קשה שחוותה בשל פרידה מבן זוגה. להתרשמות שירות המבחן, לאור המוטיבציה החיובית שגילתה הנאשמת להליך  הטיפולי בו שולבה, והעובדה שהיא נקיה מסמים, יש אפשרות כי הטלת צו מבחן והמשך ההליך הטיפולי במסגרת סלעית, יהוו גורמים מפחיתי סיכון לביצוע עבירות דומות בעתיד.

בית המשפט קבע כי הנאשמת ביצעה את העבירות לא בשל העובדה ש"נמשכה" לעבירות פליליות אלא כמי שנסיבות חייה הובילוה לביצועם. בנוגע להרשעתה, קבע בית המשפט כי במקרה זה גוברים שיקולי השיקום על השיקולים שבאינטרס הציבורי וכי זה הזמן לפתוח לה פתח, ולו קטן, כדי להחזירה לתחום הנורמטיבי, לצידה של המערכת ולא לנגדה.

לאור האמור לעיל בחר בית המשפט להושיט יד לנאשמת ולא להרשיעה בדין והטיל עליה 400 שעות של"צ, צו מבחן לשנה והתחייבות בסך של 5,000 ₪.

להורדת הקובץ לחץ כאן 2018-05-15T10:07:32+00:00