ע"פ הנטען בכתב התביעה, במשך שנתיים הצוות הרפואי שטיפל במנוחה, שנפטרה מסרטן השד, לא טרח להפנות את תשומת ליבה לכך שלא ביצעה מעקב וזאת למרות שהיתה בקבוצת סיכון. עוד נטען כי היה על כללית להקים מנגנון מעקב אפקטיבי לקבוצת האוכלוסייה המצויה בסיכון לחלות בסרטן השד. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה בקובעו כי מעבר להיבט הטכני של הקמת מערך מעקב שכזה, המצריך הקצאת משאבים רבים, מעקב כזה מעורר גם שאלות במישור המשפטי, האתי, הרגשי וכדומה. "לא ניתן להניח כמובן מאליו שמבוטח אשר פרטיו מצויים במאגרי המידע של קופת החולים יסכים להוות מטרה למעקב קרוב של עובדי הקופה, ולהידרש "לתת דין וחשבון" תקופתי על בדיקות שבחר לעבור או לא לעבור, או שעבר באופן פרטי מחוץ למסגרת הקופה" כך בית המשפט.