ראיית דנ"א – מורה נבוכים לסניגור

ב-27.03.15 התקבל ערעורם של אמנדה נוקס ורפאל סולצ'יטו בבית המשפט העליון באיטליה, והם זוכו מן הרצח והאונס של מרדית' קרצ'ר. הזיכוי סימן את סיומו של משפט מתוקשר ושנוי במחלוקת, שנמשך שבע וחצי שנים, במהלכן הורשעו השניים בעבירות שיוחסו להן, על ידי הערכאה הדיונית, פעמיים. עיקר התהודה התקשורתית נבע מן האופי הבינלאומי שלבשו האירועים, כמו גם אפיונן של הדמויות המעורבות. הקורבן לרצח, מרדית' קרצ'ר, הייתה סטודנטית צעירה מאנגליה, ששהתה באיטליה במסגרת חילופי סטודנטים. אמנדה נוקס, הייתה צעירה אמריקנית שהגיעה לאיטליה ללמוד איטלקית וחלקה דירה עם המנוחה בעיר העתיקה של פרוג'יה. רפאל סולצ'יטו היה חברה האיטלקי של אמנדה נוקס. התביעה האיטלקית טענה כי השניים הצטרפו לבחור נוסף בשם רודי גוואדה, ל"משחק מיני" שהשתבש והסתיים ברצח אכזרי של הקורבן. הראיות המרכזיות שקשרו את אמנדה ורפאל לעבירות היו שרידי דנ"א. שרידי דנ"א של רפאל נמצאו על תפס מחזייה של הקורבן, שנקרעה במהלך האונס, ושרידי דנ"א של הקורבן נמצאו על להב של סכין שנתפסה בביתו של רפאל, כשעל ידית הסכין נמצא דנ"א של אמנדה. המשפט והדיון הציבורי סביבו הפכו לחזית של מאבק בין מומחים משלוש מדינות, איטליה, ארה"ב ואנגליה. בסופו של יום ערכאת הערעור השתיתה את הזיכוי על דו"ח שנכתב על ידי חוקרים עצמאיים, שמונו על ידי בית המשפט, ואשר אימץ את טענות ההגנה. הסוגיות שעלו במשפט יכולות ללמד על הדילמות המלוות את המדע המתפתח של אנליזת דנ"א לצרכים פורנזיים. המומחים במשפט נחלקו באשר למשמעות של מציאת כמות מזערית של דנ"א, הפחותה מהכמות הנחשבת תקנית, על פי הסטנדרט המקובל בארה"ב, ובאשר להשלכות של איסוף ראיות, שאינו עומד בסטנדרטים הנדרשים למניעת זיהום. כך, הסרטים שתיעדו את איסוף הראיות הראו בין היתר כי החוקרים לא החליפו כפפות בין איסוף ראיה למשנה וכי ראיית המפתח, תפס החזיה, שהתה בזירה במהלך החקירה ימים ארוכים בטרם נתפסה כראיה. ניסוי שערך מומחה מטעם ההגנה, הדגים כיצד איסוף ראיות ללא החלפת כפפות יכול להעביר דנ"א בכמות מזערית ממוצג אחד לאחר באופן שדנ"א של פרופסור באוניברסיטה בה נערך הניסוי נמצא על סכין חדשה שלא באה במגע עמו.

השימוש באנליזה של דנ"א במסגרת חקירה פלילית, שהחל לפני כשלושים שנה, הביא לפריצת דרך דרמטית ביכולת להתחקות אחר מבצעי עבירה והוא נחשב להתפתחות החשובה ביותר של המדע הפורנזי. יש להניח כי בעקבות השתכללות הבדיקות והרחבת מאגר הדנ"א הזמין לחוקרים, יתפסו בדיקות הדנ"א מקום מרכזי עוד יותר בעתיד.

בניגוד לתחומים אחרים במדע הפורנזי, ההשוואה בין דגימות ביולוגיות, המבוססת על בדיקת דנ"א, זוכה בהכרה אוניברסאלית כשיטה אובייקטיבית בעלת תוקף מדעי מבוסס היטב.

בעקבות המעמד המדעי לו זכתה ההשוואה המבוססת על אנליזת דנ"א, הכירה גם הפסיקה בישראל בכוחה הראייתי, ויש מי שנכון היה להכתירה כ"מלכת הראיות". לאחר תקופה של חבלי לידה נפסק בעניין אבו-חמאד כי במקרים מתאימים ניתן אף לבסס הרשעה בפלילים על בדיקת דנ"א כראיה יחידה.

עוצמתה של בדיקת הדנ"א ומעמדה מחייבים כל סנגור לפתח היכרות עם רזי השיטה, ובפרט עם נקודות התורפה שלה, בכדי לנסות ולהתמודד עם השלכותיה.

להורדת הקובץ לחץ כאן 2019-01-10T08:16:58+03:00