בבוקרו של יום ה-30.9.25, במהלך מחאה חברתית ופוליטית למען החזרת החטופים שהוחזקו באותה עת ברצועת עזה, הציתו מספר אנשים, ביניהם העורר, תושב רמת השרון בן 58, במספר מוקדים, פחי מיחזור בסביבת ביתו של ראש הממשלה. מעשים אלו בוצעו כחלק ממחאה, ותוצאותיהם הובילו להתלקחות כלי רכב סמוכים ואף לפינוי דיירים ממבנה מגורים מחשש ממשי לשלומם. בעקבות אירועים אלו נמלטו המבצעים מהמקום, ולאחר מכן הוגש נגד העורר כתב אישום אשר תוקן בחלוף חודש ימים וייחס לו עבירות של הצתה, ניסיון הצתה, חמש עבירות של היזק בזדון, חבלה במזיד ברכב וריבוי עבירות של שיבוש מהלכי משפט.
לאחר שהעורר הודה בקיומן של ראיות לכאורה נגדו, הוא הועבר בהחלטת בית המשפט המחוזי לחלופת מעצר בתנאי מעצר בית מלא בפיקוח אנושי, תנאים אשר הוקלו בהסכמת הצדדים בחודש פברואר 2026 לצורך יציאה לעבודה ואף לטיסות ספורות לחו"ל. למרות הקלות אלו, בקשה מאוחרת שהגיש העורר ביום 20.4.26 לביטול מעצר הבית בשעות היום והותרת מעצר בית לילי בלבד נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי, אשר נימק את דחייתו בכך שאין חלוף זמן המצדיק הקלה נוספת, וכן התבסס על תסקיר שירות המבחן שציין כי העורר מגלה "התייחסות מצומצמת" לאירוע מושא כתב האישום ושולל את מעורבותו בו.
במסגרת הערר טענה ההגנה כי בית המשפט המחוזי שגה קשות כאשר העניק משקל מכריע לאותה הערה בשולי תסקיר שירות המבחן והודגש כי העורר כלל אינו נדרש על פי חוק להודות בביצוע עבירה שהוא מכחיש את מעורבותו בה, וכי עמידתו על חפותו אינה צריכה להיזקף לחובתו. עוד נטען כי לא ניתן משקל ראוי להתרשמות החיובית ממנו וממסוכנותו הנמוכה, לחלוף הזמן ממעצרו, לשינוי הנסיבות שהניעו את מעשיו, למשך ההליך הצפוי ולחולשה הראייתית לגבי חלקו בהצתות.
מנגד, התנגדה התביעה לכל הקלה נוספת בתנאים המגבילים וטענה כי חומרת המעשים והצורך בהמשך פיקוח הדוק כפי שעלה מתסקיר שירות המבחן, מחייבים את הותרת המצב על כנו. באשר להסכמות הקודמות לאפשר לעורר לצאת מהארץ לצרכי עבודה, הובהר כי אלו לא העידו על היעדר מסוכנות אלא נבעו אך ורק מיישום החלטה שיפוטית שניתנה בעניינו של נאשם אחר בפרשה.
השופט ח'אלד כבוב הבהיר כי הגם שבעבירות המיוחסות לעורר גלומה חומרה רבה, חומרת העבירה כשלעצמה אינה מהווה עילת מעצר עצמאית, אלא יש לבחון תמיד את מסוכנות הנאשם באופן אינדיבידואלי ומידתי בהתאם לנסיבותיו הספציפיות. לקולא צויינה העובדה שהמדובר במי שאינו אדם צעיר, עברו נקי לחלוטין ותרם רבות לקהילה. כמו כן, צויין חלוף הזמן המשאיר אותו תחת מגבלות מזה כשמונה חודשים, כאשר בתחילת הדרך אף שהה במעצר ממש מאחורי סורג ובריח במשך 40 ימים.
ביחס להערת שירות המבחן על "ההתייחסות המצומצמת" קבע השופט כי ניכר שהעורר מכיר בחלקו לפי תפיסתו, וכי זכותו המלאה לעמוד על חפותו בפני שירות המבחן ביחס למעשים שלטענתו לא ביצע, מבלי שהדבר יפורש לחובתו כתוספת למסוכנותו.
נוכח האמור לעיל קבע השופט כי העורר לא יישאר במעצר בית במהלך היום, אלא יוותר במעצר בית לילי מלא בלבד, תחת פיקוח אנושי של המפקחים שנקבעו בעניינו.
Reload document 
Open in new tab